החלטה בתיק ת"א 20268-05-10

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

1.             הנתבעים  טוענים, כי יש לסלק את התביעה על הסף, וזאת משני טעמים: האחד, המדובר בתביעה לפיצויים לפי דיני הנזיקין הכלליים בשל רשלנות רפואית נטענת והוכחתה, לרבות הוכחת הנזק הנתבע והקשר הסיבתי שבינו לבין הרשלנות הנטענת, מותנית בקיומה של חוות דעת רפואית מטעם התובעת. דא עקא ובניגוד לדין, התובעת לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית כאמור.

והשני, לפיו אין יריבות בין התובעת לבין הנתבעת 3. הנתבעת 3 היא רופאה מרדימה ולא ביצעה את הניתוח מושא התביעה. מכאן, אין עילת תביעה כנגד הנתבעת 3. האמור בכתב התביעה לעניין זה, אינו אמת.

2.             וכן, טוענים הנתבעים, כי התובעת לא הגישה בקשה כדין למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעמה. המסמך הרפואי שצורף לתגובתה , אינו חוות דעת כדין, והוא מצורף לתגובה שלא כדין. מה עוד ,שתוכנו אינו עולה בקנה אחד עם הנטען בכתב התביעה.

3.             התובעת מתנגדת לבקשה. לדידה, אכן היא לא צירפה לכתב התביעה חוות-דעת רפואית וזאת בשל אי-ידיעתה את הדין שלעניין וכן מירוץ תקופת ההתיישנות. בזמנו, היא הזמינה חוות דעת רפואית. לתגובה, היא מצרפת חוות דעתו של ד"ר דביר יעקב, מומחה לכירורגיה פלסטית, מיום 10.12.2010 ,וזאת לצורך הוכחת עילת התביעה (להלן: "חוות הדעת").

וכן, מוסיפה התובעת וטוענת, כי כתב התביעה מראה עילת תביעה כדין נגד הנתבעים. היא מבססת עילת התביעה, בין השאר, על עוולת הרשלנות וכלל הדבר מעיד על עצמו.

4.              וכן, עותרת התובעת  לבית המשפט, כי יאריך לה את המועד לצורך הגשת חוות-דעת רפואית, ולו לפנים משורת הדין.

5.             נקודת המוצא היא, כי הסעד של סילוק תובענה על הסף הינו סעד דרסטי שאין בית המשפט נוקט בו אלא לעיתים נדירות. מתדיין זכאי, כי יהיה לו יומו בבית המשפט ועל בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בהפעלת סעד זה.

יש להשתמש בסעד זה רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראו: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא (1) 577 (1987); ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר נ' עיריית חיפה, פ"ד מו (1) 470 (1992) ; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18 (1991) ; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו,  פ"ד מ (2) 668 (1986)).

6.             וכן, לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), בעל דין החפץ להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו שביסוד עילת התביעה, עליו לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה כדין; אולם רשאי בית-המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

בעל דין שלא עשה כן, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שברפואה מטעמו, לעניין הנדון (תקנה 137(א) לתקנות).

7.             בנידון דידן, אין חולק, כי עניין לנו בתביעה לפיצויים לפי דיני הנזיקין הכלליים בשל רשלנות רפואית נטענת וכי על התובעת מוטלת החובה בדין לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת רפואית מטעמה. היא לא עשתה כן. וכן, היא לא הגישה בקשה כדין למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית כאמור. בפניי, לא הוכחה עילה בדין המצדיקה מתן פטור לתובעת מהגשת חוות דעת רפואית.

כאן נשאלת השאלה האם הצירוף של חוות הדעת לתגובה מרפה את הפגם? תשובתי החד משמעית היא בשלילה. במה דברים אמורים? ראשית, חוות-הדעת אינה ערוכה כדין. אין המדובר בחוות דעת ערוכה כדין לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971.

8.             שנית, הדרך להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובעת בשלב זה, מחייבת הגשת בקשה כדין לתיקון כתב התביעה, ולא כפי שנהגה התובעת. צירוף חוות-דעת רפואית לתגובה, אינו מעשה כדין לשם ריפוי הפגם האמור.

9.             שלישית, לעניות דעתי ועל פני הדברים אומר, כי בחוות הדעת אין הוכחה בדבר הרשלנות הנטענת והמיוחסת לנתבעות 3-1 . אין בה התייחסות לקשר הסיבתי, העובדתי והמשפטי, שבין הרשלנות הרפואית הנטענת לבין הנזק הנתבע. לא נקבע בה, כי הטיפול הרפואי שהתובעת קיבלה, במקרה דנן, היה רשלני.

10.           לא מצאתי ממש בבקשה בכל הקשור לעילת התביעה כנגד הנתבעת 3. כתב התביעה מראה עילת תביעה כדין כנגד הנתבעת 3 (ראו בין היתר - סעיפים 7, 12, 21, 22, 23, 25, 27, 28 ו- 32 לכתב התביעה). בנסיבות העניין ובמידה והתובעת תוכיח כדין את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה, תהא זכאית לקבל את הסעד המבוקש.

אכן, קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים, בכל הקשור לתפקידה ומעשיה  של הנתבעת 3 במקרה דנן. ברם, מחלוקת זו ומטבע הדברים תתברר בשלב שמיעת הראיות ולא עתה .בכל מקרה ,מחלוקת זו אינה מהווה הצדקה בדין לסילוק התביעה על הסף.

11.           בהתחשב במכלול נסיבות העניין ולשם חשיפת האמת ועשיית הצדק ובמטרה להעניק לתובעת את יומה בבית המשפט, רואה אני לנכון ולו לפנים משורת הדין להרשות לה להגיש בקשה כדין לתיקון כתב התביעה, לה תצרף תצהיר כדין וחוות דעת רפואית ערוכה כדין מטעמה, וזאת בתוך 60 יום.

הנתבעים רשאים להגיב לבקשה האמורה בתוך 30 יום מיום המצאתה להם. תשובה לתגובה, תוגש בתוך 14 יום מיום המצאת התגובה לתובעת.